top of page

מה הלחץ?

תמונת הסופר/ת: adi blayadi blay

לילות ללא שינה, פחד ממה שעלול לקרות, מה יהיה בעבודה, דאגה לילדים, עניינים כלכליים, מתח בלימודים, מערכות יחסים ועוד- כל אלו הם ביטוי של העומס שחיינו מביאים איתם. תחושות ומחשבות אלו אנחנו נוהגים לכנות כ'סטרס׳, ׳לחץ׳, ׳עומס רגשי׳ ולעתים גם ׳חרדה׳- ונראה שקשה להצביע על ההבדל בין המושגים האלה (ויש הבדל גדול) שכן כולם מביאים למגוון של סימפטומים ורגשות דומים ולא נעימים.

את קבוצת המושגים הראשונה (׳לחץ׳, 'סטרס' ו׳עומס רגשי׳) מגדירים בשפה המקצועית כ׳דחק׳. דחק היא תגובת חירום של הגוף לאיום בכל סיטואציה נתונה, תגובה רגשית וגופנית למצב בו כמות הקונפליקטים והעומסים בחיינו גדולה מהיכולת שלנו להתמודד איתם- ובדרך כלל זו חוויה קצרת טווח. אמנם דחק נתפס כדבר שלילי אך במינונים הנכונים הוא יכול ואף נועד לעזור לנו לתפקד. כך למשל אם יש לנו דד ליין בעבודה או בלימודים, הדחק (לחץ או 'סטרס' – זוכרים?) יעזור לנו לדחוף את עצמנו להספיק ולעמוד בו, או כאשר נעמוד אל מול סיטואציה מאיימת ומפחידה אותו דחק (שמתבטא גם בדופק מוגבר, הזעה ומתח גופני) הוא זה שיעזור לנו להבין שעלינו להגיב מיד ואפילו לברוח מסיטואציה שמסכנת אותנו. עם זאת כאשר הלחץ מביא אתו מחשבות טורדניות, לילות ללא שינה, ויכולת מוגבלת לבצע את הדברים שאנחנו רגילים לבצע- הוא הופך לדבר שלילי בחיים שלנו ומהר מאד לחץ יכול להפוך ל׳חרדה׳.

׳חרדה׳ היא מצב המתפתח מתוך לחץ. על מנת להסביר את המושג 'חרדה' אסביר קודם את ההבדל בין פחד וחרדה. פחד (ותגובת הדחק המלווה אותו) מתייחס לאיום ממשי אשר יביא לתגובה פיזיולוגית-פסיכולוגית נורמטיבית; למשל אם ניתקל בנחש באמצע הרחוב סביר שנחוש בהלה וחשש כמו כן הדופק שלנו יעלה, הנשימה שלנו תגבר ואפילו נברח במהירות. חרדה לעומת זאת מוגדרת כתגובת פחד עוצמתית אשר אינה נובעת ממפגש ממשי עם סיטואציה מאיימת- זאת אומרת שהאיום מתקיים במחשבותינו. בעוד שרוב מצבי הפחד-דחק הם זמניים ונקודתיים, החרדה היא מצב מתמשך אשר מפעיל את גופנו ללא כל קשר לאיום הגיוני או סכנה מידית, תגובה מתמשכת זו מביאה למצוקה רגשית ואף לפגיעה בתפקוד היומיומי של האדם.

העולם בו אנחנו חיים הופך עם הזמן מלחיץ ודורש יותר- תהיה הורה יותר טוב, תעבוד טוב, תשאף תמיד להשתפר, להיות ייחודי, להיות מוצלח ועוד אין סוף דרישות. אנחנו חיים מתוך ציפייה, לעיתים לא מציאותית, מעצמנו ומהסביבה שלנו להרגיש כך או אחרת ולהיכנס לתבנית מסוימת. ממש באותה הנקודה בה אנחנו לא מצליחים לעמוד בציפיות הללו- מתפתחים להם ביסודיות לחץ וסטרס, שיכולים כאמור להביא לחרדה.

אז למה לי לחץ? מפני שבמינון הנכון הוא משאיר אותנו ערניים לסביבה שלנו, הוא יעזור לנו לתפקד כאשר נדרשת פעולה מידית, יעזור לנו להתנהל באופן מיטבי גם בעתות עומס וכן, הוא גם יעזור לנו להגיב באופן מהיר ויעיל אל מול סכנות ממשיות. אבל כאשר נתחיל לחשוש ולחשוב באופן יומיומי על כל מה שעלול להשתבש, נשקע במחשבות על פחדינו ונריץ תרחישים בנוגע למה שעלול לקרות, אותו לחץ עלול להפוך לתגובת חרדה אשר תפגע משמעותית בחיינו היומיומיים כמו גם בתפקוד שלנו.

עלינו מדי פעם להזכיר לעצמנו כי המחשבות שלנו הן שמזינות את החרדה ושביכולתנו לעמוד מולן, להתבונן בהן, להבין אותן ולחקור מדוע הן מפחידות ומטרידות אותנו- ובכך בעצם נוכל להרגיע את עוצמת התגובה.

"הנשק הגדול ביותר נגד סטרס (חרדה) הוא היכולת שלנו לבחור מחשבה אחת על פני השנייה" (וויליאם ג'יימס)


3 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page